רשלנות במתן תרופה שהמטופל רגיש לה גרמה למותו
בתחום הרפואי חלה על הגורם המטפל חובה לשמור על בריאותו של המטופל.
ככל שלמטפל ידע רב יותר על המטופל ובכלל זה היסטוריה רפואית, עבר משפחתי רפואי, רגישויות וכדומה, כך הטיפול שהוא יכול לספק לאותו מטופל יהיה אפקטיבי יותר ומסכן חיים במידה פחותה.
פסק הדין עזבון המנוח עובדיה אליהו ז"ל ואח' נ' קופת חולים כללית, הסתדרות מדיצינית הדסה ובית החולים ביקור חולים ואח', עסק בתביעת רשלנות רפואית שהגיש עיזבון המנוח, אשתו וילדיו כנגד הנתבעים, בגין רישום והנפקה של תרופה אשר גרמה לתגובה אלרגית והובילה בסופו של דבר למות המנוח.
אליהו, יליד 1946, סבל מכאבי גב. בשנת 1991 במסגרת הטיפול, נטל כדור אופטלגין והתמוטט. אז אותרה רגישותו לתרופה ונרשמה בקופת החולים. בנוסף נהג אליהו ליידע גורמים מטפלים בקשר לרגישות זו.
באמצע שנת 2003 החל אליהו לסבול מכאבי גרון. בבדיקה שנערכה לו נמצא כי הוא סובל מגידול סרטני במיתרי הקול. ביום 04.11.03 הופנה אליהו לבית החולים ביקור חולים לצורך הסרת הגוש וביצוע ביופסיה.
לטענת התובעים, אליהו הגיע עם טופס רפואי על גביו מצוינת רגישותו ומסר טופס זה לרופאיו. לאחר הניתוח להסרת הגוש ניתן לו אופטלגין והוא שוחרר לביתו, כאשר עקב אירוע זה לא נרשם דבר באשר לרגישות לתרופה.
המנוח הופנה לבית החולים הדסה לביצוע טיפול ברדיו-תרפיה ובית החולים ביקור חולים אשר הפנה את המנוח לטיפול לא מסר להדסה מידע באשר לרגישות המטופל לאופטלגין. אליהו התלונן על תופעות הלוואי מהטיפול ונרשמה לו תרופה גנרית לאופטלגין בשם V-TALGIN.
לאחר שהתרופה אושרה על ידי רופא המשפחה ניגש אליהו לבית המרקחת של הקופה, רכש את התרופה ובסמוך לאחר שנטל אותה התמוטט והפך לצמח ונפטר לאחר מספר חודשים בתאריך 20.10.04.
טענות הצדדים בתביעה
בני משפחתו של המנוח הגישו תביעה בטענה לרשלנות רפואית בטיפול בשל מתן התרופה. הנתבעים טענו מנגד, כי המנוח כלל לא היה רגיש לאופטלגין וכי מותו נגרם בשל אוטם בשריר הלב ומחמת היותו בעל עודף משקל, מעשן כבד לאורך זמן ובעל לחץ דם גבוה.
עוד נטען, כי העובדה שסבל בעבר מאירוע של אוטם שריר הלב מצביעה על כך שהיה מצוי בסיכון גבוה להישנות האירוע וכן כי המנוח ומשפחתו כלל לא יידעו את הגורמים המטפלים באשר לרגישותו לתכשיר.
מה פסק בית המשפט?
בית המשפט קבע, כי עצם העובדה שהמנוח התמוטט בעבר כתוצאה מתגובה אנפילקטית לאופטלגין, היותו חסר את האנזים G6PD, אשר רבים החסרים אותו רגישים גם לאופטלגין והעובדה שהיה טורח להזכיר את רגישותו, כפי שהעידה רופאת המשפחה, מחזקים את טענת התובעים ומטים את מאזן ההסתברויות לטובתם.
בית המשפט פסק, כי במקרה זה ארעה רשלנות של בית חולים. זאת שעה שבית החולים ביקור חולים התרשל בכך שנתן למנוח אופטלגין לאחר הניתוח ובכך שלא יידע את בית החולים הדסה באשר לרגישות המנוח ובית החולים הדסה התרשל בכך שרשם לאליהו אופטלגין.
לפיכך נפסק, כי כל אחד מבתי החולים יישא ב-25% מהנזק שנגרם לתובעים וב-50% הנותרים תישא קופת החולים בשל רשלנות רופאת משפחה של המטופל ועובדת הקופה, אשר התרשלה בכך שאישרה את המרשם ללא בדיקת התיק הרפואי.
בית המשפט פסק לתובעים פיצויים כדלקמן:
- קיצור תוחלת חיים - 250,000 ₪.
- עזרת הזולת - 30,000 ₪.
- אובדן השתכרות - 50,000 ₪, שכן כך או אחרת רוב הסיכויים שהמנוח היה מאבד עבודתו עקב הטיפולים
- הוצאות רפואיות 5,000 ₪.
- קבורה ושבעה 20,000 ₪.
סך כל הפיצויים עמד על 355,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
במידה ונגרם לך או לקרוב שלך נזק בשל רשלנות רפואית, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ והכוונה מטעם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
עורכי הדין במשרדנו צברו ניסיון של שנים בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית ונשמח להעניק גם לך ליווי אישי מקצועי ורגיש, לאורך כל הדרך. החל מבדיקת פרטי המקרה ובחינת היתכנות להגשת תביעת פיצויים ועד לסוף ההליך במידה ונבין שיש מקום לתביעה.