אחריות על אי אבחון מומים במהלך ההריון
אנחנו חיים בעידן שבו מדע הרפואה מפותח ומתקדם. עדיין, ישנם מקרים שבהם הרופאים אינם מצליחים לאבחן מומים בעובד בזמן ההריון, למרות שגרה של מעקב הריון סדיר.
צריך לזכור כי בחלק מהמקרים לא תמיד ניתן לגלות כל מום ובחלק אחר מהמקרים יתכן ואי גילוי המומים בעובר יכול להיתפס כרשלנות מצידו של הרופא האחראי למעקב ההריון שלך.
לאחרונה דן בית המשפט העליון בנושא הטלת האחריות בגין אי אבחון מומים בעובר במהלך הריון. לצורך ההכרעה בסוגיה הוחלט להרחיב את הרכב בית המשפט העליון שדן במקרה, להרכב בן שבעה שופטים בראשות הנשיאה דורית בייניש.
חיוני להבין כי סוגיית האחריות מעוררת שאלות מורכבות של משפט, פילוסופיה ורפואה. בשל המורכבות הוחלט אף על צירופם של שני ידידי בית המשפט לדיון בשאלה - לשכת עורכי הדין וההסתדרות הרפואית בישראל.
מהי משמעות ההחלטה?
קיומה של רשלנות רפואית וזכות לפיצוי בגינה, טעונים הוכחת הפרתה של חובת הזהירות על ידי המזיק וקשר סיבתי בין הפרת החובה והנזק שנגרם ממנה.
חובת הזהירות היא האחריות שחב המזיק כלפי הניזוק. לפיכך, החלטה כי הרופא אינו אחראי לאבחון מום במהלך ההיריון משמעה שלילת הפיצוי מהניזוקים הפוטנציאליים.
כיום הפסיקה רואה ברופא שלא אבחן מום שהיה ניתן לאתרו בעת ביצוע הבדיקה, כמי שהפר את חובת הזהירות שלו כלפי הנפגעים וגרם להם נזק בר פיצוי.
הסיבה לכך שהנזק הנו בר פיצוי, היא שבשל ההתרשלות בביצוע הבדיקה נפגמה זכות הבחירה של ההורים לקבל החלטה באשר להמשך או הפסקת ההריון באיבו.
קיראו בהרחבה על: אבחון מומים בהריון
האם קיימים יתרונות בצד ההחלטה על הגבלת אחריות הרופאים לאבחון מומים?
מדי שנה מוגשות לבית המשפט תביעות בגין רשלנות באיתור מומים מולדים. עילת התובענה המרכזית בתביעות אלו היא הולדה בעוולה.
תביעת הולדה בעוולה שונה מתביעת רשלנות רפואית רגילה, וזאת משום שבתביעת הולדה בעוולה אין אפשרות לפצות את הנפגע כדי להשיב את המצב לקדמותו.
נקודת המוצא בתביעות אלו היא שהנתבעים אינם אחראים למום עצמו אלא ללידה עם מום, ולכן השאלה המרכזית בתביעות אלו היא האם היה מוטב לאדם שלא היה נולד?
במהלך השנים מאז שניתן פסק הדין הראשון בעניין זה בפרשת זייצוב נגד כץ (ע"א 518/82 זייצוב נ' כץ פ"ד מ (2) 85) הובעו בהחלטות בית המשפט דעות שונות בעניין עילת תביעה זו.
אליבא דה נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק, והשופט שלמה לוין בכל לידה שבה נולד ילד עם מום כתוצאה מרשלנות בגילויו המוקדם של המום, מתקיימת הולדה בעוולה ויש לפצות את היילוד בגין החיים עם המום.
היילוד לגרסתם זכאי לפיצוי על אף שהמום אינו נובע כתוצאה מהתרשלות בלידה עצמה.
לעומת זאת, לדעת שופטים אחרים אין לפצות כלל בגין הולדה בעוולה. בחינת הלך הרוח כפי שבא לידי ביטוי בפסיקה ברבות השנים, מלמדת כי במקרים בהם הילד לא סבל מליקוי שפגם בתפקודו לחלוטין נשללה זכות הפיצוי מההורים והילד.
ההתנגדות להטלת האחריות לאבחון מומים שיוגדרו כמומים קלים על הרופאים, נעוצה בין היתר בחששות מפני הצפה של בתי המשפט בתביעות וכתוצאה מכך הימנעות ממתן חוות דעת וביצוע בדיקות.
דעה אחרת היא שגם אם תוכר אחריות הרופאים לאבחון המומים, ישנם במערכת חסמים כנגד הגשת תביעות סרק ולכן אין עניין של ממש בהתנגדות זו.
במקרה של אי אבחון מומים בעובר במהלך הריון חשוב להתייעץ עם עורך דין!
מאחר והנושא מורכב מבחינה רפואית ומבחינה משפטית, קיים צורך להקדים ולהתייעץ עם עורך דין בכל מקרה שבו אתם חוששים מטעות או אי אבחון מומים בעובר במהלך ההריון מצידו של הרופא המטפל.
עורך הדין ידע ליישם את סדר הפעולות שאותן צריך לבצע על מנת לבדוק כל מקרה לגופו, כולל העתקת מלוא התיעוד הרפואי, התייעצות עם מומחים רפואיים מתאימים, ניתוח והבנת נסיבות המקרה ובחינת הנזקים שנגרמו - קודם לקבלת החלטות ופניה בעת הצורך להגשת תביעת רשלנות רפואית.
משרדנו טיפל ומטפל בתביעות דומות לאורך השנים ואנו מציעים לך לפנות אלינו בכל שאלה ולצורך קבלת יעוץ משפטי אישי ודיסקרטי.