ראשי נזק אפשריים בתביעת רשלנות רפואית
לפי מה נקבע גובה הפיצוי לנפגעי רשלנות רפואית? כיצד מפרטים במסגרת התביעה שמוגשת לבית המשפט את נזקיו של התובע והדרישה לפיצויי בגין כל נזק שנגרם?
לאורך השנים התפתחו בשיטת המשפט שלנו מגוון רחב של ראשי נזק, בהם נעשה שימוש יום יומי בעת הגשת תביעות משפטית בעילת רשלנות רפואית ולכן חשוב להכירם. עורך דין עופר סולר מביא פירוט וסקירה בנושא.
תביעות רשלנות רפואית השייכות לדיני הנזיקין שעוסקים בחיובים שנוצרו בעקבות נזקים שנגרמו, מבוססות בדרך כלל על עוולת הרשלנות הקבועה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 שיסודותיה הם חובת הזהירות, הפרת החובה, נזק וקשר סיבתי בין ההפרה והנזק שנגרם.
באופן זה, הסעד המבוקש בדרך כלל בתביעות מסוג זה הוא סעד כספי של פיצויים שמטרתם לפי דיני הנזיקין הוא להשיב את הניזוק למצב שבו היה בטרם התרחש המעשה הרשלני. אומדן סכום הפיצוי ופסיקתו על ידי בית המשפט מורכב מסעיפים שונים המהווים את הסכום הכללי המכונים ראשי נזק.
מהם ראשי הנזק העיקריים בשיטת המשפט שלנו?
ראשי נזק שיכולים להופיע בתביעת רשלנות רפואית אינם שונים מאלו הקיימים בתביעות נזקי גוף אחרים, כאשר בדרך כלל נהוג לחלקם לראשי נזק ממוניים וראשי נזק בלתי ממוניים. כאשר נזק ממוני, הוא נזק הניתן לאמוד מבחינה כספית.
>>> פורום רשלנות רפואית <<<
כאשר חובה לציין שעל מנת לזכות בכל אחד מראשי הנזק האמורים חובה להוכיח על ידי חוות הדעת של המומחה המקצועי קשר בין הנזק שנגרם לתובע בעקבות המעשה הרשלני לגידול המשמעותי בהוצאות לעומת מצבו לפני הפגיעה.
ראשי נזק ממוניים כוללים הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות, הוצאות על עזרת צד שלישי והוצאות התאמת דיור, אובדן כושר השתכרות הוצאות על חוות דעת.
הוצאות רפואיות יכללו הוצאות על טיפולים רפואיים שהנפגע יזדקק להם בעתיד, אשפוזים, תרופות ועוד. בדומה הוצאות אלו יכולות במקרים המתאימים גם לכלול הוצאות על הליכי שיקום שנדרשים בעקבות הפגיעה. במקרה זה, חוות הדעת צריכה לפרט לאיזה טיפולי שיקום יזקק הנפגע, באיזה תדירות ולאיזו תקופה.
גובה הפיצוי על הוצאות השיקום יתייחס גם להשתתפות הכספית האפשרית של חברות הביטוח, משרד הבריאות וקופת החולים במימון, כאשר על הנתבע מוטל הצורך להוכיח שקיימת השתתפות מסוג זה בטיפול שנדרש לתובע על מנת שלא יוטל עליו פיצוי במלאו הסכום.
קיראו בהרחבה: הערכת גובה הנזק לפני הגשת תביעת רשלנות רפואית
הוצאות ניידות הנן העלויות של הנזק שנגרם ליכולת הניידות של הפרט בעקבות המעשה הרשלני והן יכולות להתייחס לרכישה או התאמה של הרכב לצרכיו של הפרט לאחר הפגיעה, אחזקתו והוצאות על דלק ומוניות.
כאשר קיים צורך בקניית רכב חדש בעקבות הפגיעה התובע יצטרך להציג בפני בית המשפט מספר דגמים אפשריים ובית המשפט יוודא שלא נבחר הרכב היקר ביותר. מלבד זאת, במקרה שבעקבות הפגיעה נזקק הנפגע לסיוע של צד שלישי או להתאמת סביבת המגורים שלו הוצאות אלו יוטלו על הנתבע גם כן.
ראש נזק נוסף הוא אובדן כושר השתכרות המתייחס לפגיעה ביכולת התובע להתפרנס כתוצאה מהפגיעה והערכתו מתבססת על השכלת הפרט, סכום ההשתכרות שלו לפני הפגיעה, תפקידו ומעמדו המקצועי ואפשרויות הקידום שנמנעו ממנו בשל הנזק.
קראו בהרחבה על: הלכת השנים האבודות בדיני נזיקין
בדומה כאשר התובע מוכיח את תביעתו גם ההוצאות על חוות הדעת של המומחים הרפואיים משולמות על ידי הנתבע. ראשי הנזק שאינם ממוניים כוללים פיצוי בגין קיצור תוחלת החיים וכאב וסבל. הפיצוי בגין קיצור תוחלת החיים אינו נחשב לממוני משום שקשה להעריך במדויק עד כמה קוצר משך החיים של האדם בשל הרשלנות הרפואית.
ראש הנזק של כאב וסבל מתייחס לכאב והסבל הנפשי והגופני שנגרמו לתובע בשל הפגיעה כאשר ככל שהנזק חמור יותר והנפגע צעיר יותר כך בדרך כלל הסכום יהיה גבוה יותר.
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית
לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253