קשר סיבתי בתביעות רשלנות רפואית – סקירה ופרשנות משפטית

תוכן עניינים

הרשלנות הרפואית לא זכתה לסעיף מיוחד בספר החוקים בישראל, ומשכך היא מתבססת על עוולת הרשלנות הכללית הקבועה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968.

כך על מנת להטיל אחריות ברשלנות רפואית על המזיק חובתו של התובע להוכיח את קיומה של חובת זהירות, הפרה של אותה חובה, נזק וקשר סיבתי בין הנזק שנגרם והפרה של חובת הזהירות.

קשר סיבתי משמעותו החיבור בין הנזק שנגרם והתנהגות הגורם המעוול ומטרתו לאפשר את ייחוס האחריות לתוצאה למזיק. הקשר הסיבתי מוגדר בסעיף 64 לפקודת הנזיקין. קיום הקשר הסיבתי נבחן בעזרת קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי.

קשר סיבתי עובדתי

קשר סיבתי עובדתי נבדק באמצעות מבחן אלמלא או בשמו האחר מבחן הסיבה שבלתה אין או בכינוי הלועזי conditio sine qua non. קרי בית המשפט בוחן האם התוצאה המזיקה עדיין הייתה מתרחשת לולא הפעולה של הגורם המזיק, או במקרים של מחדל, האם היא היתה נמנעת לו הייתה מתבצעת הפעולה הנדרשת.

במקרים של רשלנות רפואית מתעוררת לעיתים בעיה בהוכחת הקשר הסיבתי העובדתי בעיקר במצבים בהם ישנם מספר מעוולים.

התמחות מיוחדת ובלעדית בייצוג נפגעי רשלנות רפואית

עורך הדין עופר סולר, עם מעל 20 שנות ניסיון והצלחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בתביעות מול רופאים, מוסדות רפואיים ומשרד הבריאות!

 
דילוג לתוכן