החשש מלידת ילד פגוע במחלה קשה אשר סובל מפיגור מביא את מרבית הזוגות לבצע מעקב קפדני אצל רופא גניקולוג תוך מילוי כל הנחיותיו הרפואיות. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט שפירא), נדרש להכריע במקרה של זוג אשר ביצע מעקב הריון כנדרש על פי הוראות רופא הנשים ואולם בסופו של יום נולד ילד פגוע בתסמונת דאון, תסמונת אשר ניתן לאבחנה בבדיקת מי שפיר.
בהליך ת.א 7482/05 פלוני ואח' נ' ד"ר רם כסיף ומכבי שירותי בריאות, התובע נולד עם תסמונת דאון.
הוריו של התובע, אף הם תובעים בכתב התביעה, טענו כי רופאם, הנתבע 1, התעלם מתוצאות סקירת מערכות אשר בוצעה במהלך ההיריון בידי רופא נוסף, אשר בה נראו ממצאים אשר חייבו דיקור מי שפיר לבדיקת הגנטיקה של העובר ואפשרות היותו חולה בתסמונת דאון.
הרופא אשר ביצע את סקירת המערכות אף ציין במפורש בתוצאות הבדיקה "עקב הממצא מופנית אל רופא מטפל. יש לשקול דיקור מי שפיר לקריו – טיפ". ההורים הביאו את תוצאת הבדיקה לנתבע, ד"ר כסיף, אולם זה לא הפנה את התובעת לייעוץ גנטי או דיקור מי שפיר. התובעים טענו כי יש בהתעלמות זו ובמחדליו של הרופא משום רשלנות רפואית של רופא מטפל.
הנתבעים טענו כי חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, פרופ' שנקר, איננה מבוססת מטעמים שונים וביניהם כי פרופ' שנקר אינו פעיל עוד כרופא וכי בפועל לא היה מבצע בדיקות אולטראסאונד בעצמו. הנתבעים טענו עוד כי מאחר והתביעה הוגשה 10 שנים לאחר לידת התובע הפגוע הרי שתביעת ההורים התיישנה.
