תביעות בתחום של רשלנות רפואית בלידה מערבות מטבע הדברים סיפורים אנושיים קשים ובמרבית המקרים מדובר בנזק בקנה מידה רב לאם או לתינוק.
פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בעניין רן כהן (קטין), אלי כהן ואסתר כהן נ' עיריית תל אביב-יפו ומדינת ישראל, עסק בערעור שהגישו רן והוריו על פסיקה של בית המשפט המחוזי באותו עניין, כאשר התביעה המקורית נגעה למקרה של רשלנות רפואית מצד הנתבעים שגרמה לפגיעה מוחית אצל התובע.
אסתר כהן בהיותה בשבוע ה-34 להריון הגיעה לבית היולדות הקריה בתל אביב, כשהיא סובלת מדימום ושליית פתח מרכזית. שיליית פתח הוא מצב בו השלייה ממוקמת בפתח הרחם ומכסה אותו לחלוטין. מצב זה עלול לגרום לדימומים ולהיפרדות שלייה ודורש ניתוח קיסרי, שיכול שיהיה דחוף או מתוכנן, תלוי בנסיבות.
בבית היולדות קיבלה כהן עירוי דם והוחזקה במצב של שמירת הריון, מלווה בטיפול תרופתי שמטרתו להפסיק את התכווצויות הרחם ולהגביר את בשלות הריאות של העובר. בבדיקה ראשונית שבוצעה באם ובעובר נראה כי הכל תקין, אולם לאחר מכן אירע דימום חזק.
כשלושה ימים לאחר מכן נמצא כי חלה ירידה בהמוגלובין של המערערת, ירידה בערכי האסטריול בשתן המערערת, חום חד פעמי שעלה וירד (זיז חום) וכן הפרשה מוגלתית בעלת ריח רע מהנרתיק. בעובר נתגלה דופק מהיר שהביא לביצוע ניתוח קיסרי דחוף.
