כל פוליסת ביטוח, מכל סוג שהוא, בין אם המדובר על פוליסת ביטוח חיים, ביטוח דירה או פוליסה לרכב, מהווה למעשה חוזה בין החברה המבטחת לבין המבוטח – בעל הפוליסה. כבכל חוזה פרטי או עסקי אחר, ישנה ציפייה מצד שני הצדדים לקיום ההסכם ולמסירת מידע מלא ואמיתי טרם החתימה על חוזה הביטוח במקרה הזה.
לדוגמא, חברת הביטוח מצפה מאדם הסובל ממחלה כרונית כלשהי לדווח על כך לנציג הביטוח טרם החתימה על פוליסת ביטוח הבריאות. דוגמא נוספת היא אותה שאלה מוכרת שכל בעל רכב נשאל: "האם היו לך תביעות במהלך 3 השנים האחרונות" שגם אז, חברת הביטוח מצפה לקבל תשובה אמיתית מהמבוטח בטרם תחדש את פוליסת ביטוח הרכב שלו לשנה נוספת.
במקרים שבהם יתגלה כי המבוטח מסר מידע מגמתי ושיקרי או שבחר להסתיר מידע חיוני ורלוונטי מחברת הביטוח, עלול להיווצר מצב שבו המבטחת תסרב להעביר תשלומים / פיצויים בעת מקרה ביטוח, בטענה ההגיונית שעל המבוטח היה למסור את כל המידע ולא לשקר ולהסתיר מידע מהותי טרם רכישת הפוליסה.
מה קובע החוק בישראל לעניין מסירת מידע לחברת הביטוח?
חוק חוזה ביטוח תשמ"א-1981 החל לגבי כל סוגי הביטוח לרבות ביטוח רכב או נכס קובע בסעיף 6(א) את חובתו של המבוטח לענות בכנות ובפירוט על שאלות שהוצגו לו בטרם עריכת החוזה בין אם בטופס ההצעה או בכתב בדרך אחרת שיכולות להשפיע על נכונות המבטח הסביר לערוך את חוזה מול המבוטח באופן כללי או בתנאים מסוימים בפרט.
