ביום 2.12.2015 ניתן פסק דין מהפכני על ידי בית המשפט העליון בתחום דיני הרשלנות הרפואית, וזאת במסגרת הליך ע"א 3900/14 ל.ד. נ' המרכז הרפואי הלל יפה ומשרד הבריאות. פסק הדין נכתב על ידי השופט עמית, והצטרפו אליו בהסכמה השופטים חיות ופוגלמן.
פסק הדין קובע הלכה תקדימית לפיה במידה וסיכויי ההחלמה של החולה נפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית בשיעור שגבוה מעל 50%, אזי הפיצויים המגיעים לו אינם פיצויים יחסיים בהתאם לגובה הסיכויים שאבדו, כפי שהיה נהוג עד כה בהתאם לדוקטרינת אובדן סיכויי ההחלמה, כי אם פיצויים מלאים, בשיעור של 100%, וזאת משיקולים של צדק והעדפת האינטרס של הניזוקים על פני זה של נתבעים.
במסגרת תיק זה נדון מקרה של חולה אשר בשנת 2002 עברה שני ניתוחים להסרת גידול בבלוטת התריס בבית חולים הלל יפה. במהלך הניתוחים הללו נפגעו כל ארבע בלוטות יותרת בלוטת התריס שלה, וכן נגרמה לה היפוקלצמיה, דהיינו ירידה חדה ברמת הסידן בדם.
בית המשפט המחוזי קבע שבית החולים התרשל בניתוח השני, מאחר שהוא נמנע מלהשתיל את אחת הבלוטות שנפגעה, וכי הדבר גרם לאובדן של 50% מסיכויי ההחלמה של החולה. עוד נקבע כי סיכויי ההצלחה של השתלת הבלוטה, לו הייתה מבוצעת הם 50%.
