לעיתים קרובות אחד הצדדים להליך המשפטי אינו מרוצה מפסק הדין של בית המשפט ומרגיש כי נעשה לא עוול. במקרים כאלה ניתן לשקול הגשת ערעור לבית המשפט בערכאה גבוהה יותר. על מנת להגיש ערעור על פסק דין בתביעת רשלנות רפואית ובכל תביעה אחרת בעקבות נזקי גוף, יש להקפיד על ההנחיות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי.
מדי שבוע מתקבלות בבתי המשפט בישראל תביעות בעקבות מקרים של רשלנות רפואית, מקרים שבהם מטופל איזו זוכה לטיפול הרפואי הראוי בעקבות אבחון לא נכון של תסמינים, מתן תרופות או טיפול אחר לא הולם. מקרים אלה יכולים לגרום לנזק אצל המטופל להביא לפגיעה, להתפרצות של מחלה או להחמרתה, ובמקרים חמורים אף למוות.
מי שנפגע כתוצאה מרשלנות רפואית ויכול להוכיח כי הנזק שנגרם היה נמנע אילו היה מקבל טיפול רפואי סביר, יכול להגיש תביעה לקבלת פיצוי כספי. במידה ואכן יש לנפגע עילה לתביעה, יש להגישה תוך שבע שנים ממועד התגבשותה. עבור מרבית התיקים מתקבל פסק דין בתוך ארבע שנים, אולם הטיפול בתביעה והדיונים בבית המשפט עלולים להימשך עד שש שנים ואף יותר.
לקריאה נוספת: התיישנות תביעת רשלנות רפואית
ואם רוצים להגיש ערעור על פסק הדין?
ישנם כמובן מצבים שבהם הנפגע, התובע, או הגורם המטפל, הנתבע, מבקשים לערער על פסק הדין שניתן בתביעות של רשלנות רפואית. יש להבחין בין ערעור בזכות לבין ערעור ברשות. ערעור בזכות (בד"כ יסומן ההליך בראשי תיבות ע"א) הוא ערעור המתבצע מתוך הזכות של אחד הצדדים לערער על ההחלטה באמצעות פניה לערכאה הגבוהה יותר.
