על מנת להוכיח עילת תביעה ברשלנות רפואית, יש להוכיח קיומם של רשלנות, נזק וקשר סיבתי בין הרשלנות לנזק.
אולם, ייתכנו מצבים בהם ייפסקו לתבוע פיצויים למרות שלא הוכח קיומה של רשלנות רפואית וזאת בשל הפגיעה בזכות האוטונומיה שלו.
כך אירע, למשל, בהליך ת"א 50919-11-11 ד. נ' ב.מ. וחיוך השן בע"מ.
תיק זה עסק במטופל שפנה לרופא שיניים לקבלת ייעוץ לצורך החלפת השיניים התותבות שלו בשיניים מושתלות בשתי הלסתות שלו.
הרופא הציע למטופל תוכנית טיפול שכללה ביצוע השתלות שיניים בשתי הלסתות יחדיו. אך, רק לאחר שהוחל בטיפול, שלח אותו רופא השיניים לכירורג מומחה שקבע כי מצב הלסת התחתונה אינו מאפשר שתלים.
כתוצאה מכך הושתלו במטופל שתלים רק בלסת עליונה ואילו בלסת התחתונה הותקנה תותבת נשלפת.
המטופל הגיש תביעה בסך של חצי מליון ₪ נגד רופא השיניים, בטענה שהטיפול הרס את חייו וגרם לו טראומה קשה.
