בדיקת מי שפיר הינה הליך רפואי המתבצע החל מהשבוע ה-13 להריון ומטרתו לזהות מומים מולדים גנטיים. הבדיקה מתבצעת כאשר בהריון מסוים יש סיכון מוגבר לעוברים הנושאים מחלות גנטיות שונות והיא אינה יכולה לגלות את כל המחלות הגנטיות ואף עלולה להביא להפלה.
פסק הדין מאיה בן דוד (קטינה), צביה בן דוד, דני בן דוד נ' ד"ר אייל ענטבי וקופת חולים מאוחדת עסק בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה בגין הולדה בעוולה של התובעת מס' 1 אשר נולדה כשהיא סובלת מתסמונת דאון ופיגור התפתחותי, מוטורי ושכלי.
התובעת מספר 2, צביה בן דוד, הייתה בהריון בפעם החמישית כאשר שלושת ההריונות הראשונים הסתיימו בהפלת העובר וההריון הרביעי עבר בשלום. התובעת עברה טיפולי פוריות מיקרומניפולציה מסוג ICSI בהם מוזרק זרעון בודד לתוך ביצית. שלושה עוברים נקלטו ובניגוד להמלצת הרופאים סירבה התובעת לדילול עוברים. התובעת הייתה במעקב אצל הנתבע מתאריך 04.03.04.
בהתאם להמלצת ד"ר ענטבי עברה התובעת ביום 10.06.04 סקירת מערכות לשלילת מומים אצל רופא אחר. שניים מהעוברים נמצאו תקינים ואצל העובר האחרון נמצא ממצא חריג עם הפניה לרופא המטפל והערה כי יש לשקול ייעוץ גנטי ובדיקת אקו-לב לעובר.
התובעת הגיעה עם הממצאים לד"ר ענטבי ביום 17.06.04, אשר לטענת התובעים ביטל את חשיבות הבדיקה. ביום 30.08.04 בניתוח קיסרי נולדו בן ובת במצב תקין ובת נוספת אשר סובלת מתסמונת דאון ופיגור התפתחותי, מוטורי ושכלי.
