לא אחת נידונה בפסיקה השאלה מה הדין במקרה בו אדם קיבל טיפול רפואי רשלני וההתרשלות הרפואית אולי לא גרמה למטופל נזקי גוף באופן ישיר, אבל יכול שגרמה סיכון ממשי לסיכויי החלמתו?
האם גם אז יש לשלם פיצויים בגין רשלנות רפואית או שמא העובדה שממילא המחלה כבר התפרצה מונעת אפשרות זו?
במקרה שנדון בבית המשפט העליון בעניין א.ל נ' ד.ר המערערים היו בעלה וילדיה של המנוחה. לטענתם, רשלנות רפואית של רופא גניקולוג בקופת חולים מכבי גרמה למותה של המנוחה מסרטן צוואר הרחם.
גילוי מאוחר של סרטן צוואר הרחם – נסיבות המקרה וטענות הצדדים
בפרק זמן של שבעה חודשים הגיעה המנוחה פעמיים לרופא המטפל בתלונה על דימומים בין ויסתיים. הרופא לא ערך בדיקת משטח צוואר הרחם – Pap Smear ולגישתו הדימומים היו בגדר "דימומי דרך" שנובעים עקב נטילת גלולות למניעת הריון.
