מיקרוטראומה הינה תורה שפותחה בפסיקה של בית הדין לעבודה, המכירה בזכות הנפגע לפיצויים כאשר פגיעה זעירה, חוזרת ונשנית בתקופת זמן ארוכה באיבר מסוים בגוף וגורמת לנזק משמעותי.
פגיעה זו מזכה בקבלת הזכויות של נפגע עבודה מהמוסד לביטוח לאומי גם אם הנזק שנגרם אינו מופיע בנספח הקבוע בחוק. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1955 מאפשר לאדם לקבל קצבה בשל פגיעה מעבודה, כאשר היא נגרמת כתוצאה מתאונה או מחלת מקצוע כפי שאלו מוגדרות בנספח הקבוע לחוק.
המיקרוטראומה גורמת לפגיעה לאורך זמן, אך לעומת מחלות המקצוע, במיקרו טראומה לא מדובר ברשימה קבועה של מצבים אלא בית הדין בוחן כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו. בחינה זו נועדה למעשה להגן על הזכויות של מבוטחים שהפגיעה שלהם אינה תוצאה של תאונת עבודה אך גם לא של מחלת מקצוע המוגדרת בחוק. מקצועות שונים המאופיינים בפעולות פיזיות כדוגמת סחיבת משאות בעלי משקל כבד, עלולים לגרום למיקרוטראומה בטווח הארוך כשהם מבוצעים למשך תקופה ארוכה בעצימות גבוהה.
כיצד ניתן לקבל הכרה במיקרוטראומה כמחלת עבודה?
התנאים שנקבעו בפסיקה להכרה במיקרוטראומה כמחלת עבודה הם שבדומה למחלות מקצוע הפגיעות נגרמו תוך כדי העבודה או העיסוק במשלח היד של הפרט אם הוא עוסק עצמאי וישנן הוכחות לקשר סיבתי בין הנזק המשמעותי, תנאי העבודה או משלח היד והפגיעה בגוף של התובע.
