רשלנות רפואית בניתוח כיס מרה
דלקת חריפה של כיס המרה acute cholecystitis הינה אחת מהבעיות השכיחות אשר מצריכות ניתוח. מדובר בניתוח אשר הינו לכאורה שגרתי ופשוט ואולם כמו כל הליך רפואי, אף הוא אינו נטול סיבוכים וסיכונים.
פסק הדין שפירא בנימין נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, אשר ניתן בבית משפט השלום בחיפה, עסק בתביעת נזיקין שהגיש שפירא בגין רשלנות רפואית בניתוח הוצאת כיס מרה שגרמה לו נזקים.
שפירא יליד 1951 אשר עבד כמודד במנהל מקרקעי ישראל, החל לסבול מהתקפי כאבים בבטן העליונה. ביום 30.01.92 הגיעו הכאבים לשיא והתובע אושפז במחלקה כירורגית א' בבית החולים רמב"ם בחיפה.
בבדיקה שנערכה נמצא כי התובע סובל מדלקת חריפה של כיס המרה (כיס המרה היה מעובה ובו אבנים ובוץ). התובע נכנס לניתוח שבוצע על ידי ד"ר נס וד"ר מאור ובמהלכו נקרע צינור המרה המשותף (כולדכוס).
ביום 01.02.92 בוצע בתובע ניתוח מתקן על ידי ד"ר איתן, אשר איבחן את הקרע ופעל לתיקונו. במהלך השנה סבל התובע מצהבת שטופלה ביום 04.06.92 ובחמש השנים הבאות זכה התובע לבריאות תקינה עד ליום 12.10.97 בו אושפז עקב כאבי בטן ופגיעה בתפקוד הכבד.
לאחר מכן באשפוז נוסף בשנת 2000 ובשנת 2001 אובחן כי הדלקות החוזרות הן כתוצאה מקריעת צינור המרה. בוצע ניתוח ביום 11.12.01 בו הוצא נקב שהיה מותקן ואז חזר התובע למצב של בריאות תקינה עד ליום מתן פסק הדין (2006).
אין מחלוקת כי התקלה בה נקרע צינור המרה נגרמה עקב קושי בזיהוי, אשר לטענת התובע והמומחה מטעמו ד"ר הורביץ, נובע בשל רשלנות רפואית ולטענת התביעה זהו קושי אובייקטיבי וקשה אף לזהות פגיעה לאחר שכבר נעשתה ובדרך כלל מבינים שהתרחשה רק בדיעבד.
בית המשפט דחה את הטענה הגורפת של התובע בדבר רשלנות ואת הטענה הגורפת של הנתבעת להיעדר רשלנות רפואית וציין את הערתו של פרופסור שילוני, המומחה הרפואי מטעם ההגנה, שטען כי סיבוך אינו חייב להיות תוצאה של רשלנות ויכול לקרות גם למנתח מיומן.
לעניין הכלל כי הדבר מדבר בעד עצמו (הוכחת רשלנות), בית המשפט קבע כי אמנם התובע אינו יודע את נסיבות המקרה ולא הייתה לו שליטה, אך עצם העובדה כי הסיבוך שנגרם הוא סיבוך נדיר מעידה כי לא בהכרח מתיישבת המסקנה כי המזיק נקט בזהירות בלתי סבירה.
בית המשפט נדרש גם לשאלת הרישומים הרפואיים אשר היו חסרים בניתוח הראשון ואילו בניתוח המתקן הם מובאים בפירוט.
בית המשפט קבע כי כאשר מדובר במטופל כמו התובע, אשר סובל מדלקת חריפה המכבידה על אפשרות הזיהוי של צינור המרה, יש להיערך לכך בהתאם ולא הובא לכך כל פירוט ברישומים הרפואיים - עובדה הפוגעת ביכולת התובע להוכיח את טענתו ומעבירה את הנטל אל הנתבעת להוכיח כי לא התרשלה.
במקרה זה קובע בית המשפט כי לא עמדה הנתבעת בנטל ובית המשפט מצא אותה חייבת ברשלנות כלפי התובע.
בין הצדדים הייתה מחלוקת באשר לנכות צמיתה שנותרה לתובע ובית המשפט פסק כי הנכות הרפואית (סיכוי לחזרת מחלת הצהבת) הוא 5% והנכות התפקודית שואפת לאפס.
בעניין חישוב הפיצויים לתובע נפסק כדלקמן:
בגין הפסדי הכנסה בעבר (תקופת האשפוזים) נקבע לתובע פיצוי בסך 25,000 ₪.
בגין כאב וסבל נקבע לתובע פיצוי בסך 50,000 ₪.
בגין אובדן השתכרות לעתיד במקרה של חזרת הצהבת נקבע פיצוי בסך 30,000 ₪.
סך כל הפיצויים 105,000 ₪ בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
במידה ונפגעת עקב רשלנות רפואית יש לפנות בהקדם האפשרי אל עורך דין מנוסה בתחום לצורך התייעצות באשר לאפשרויות העומדות בפניך.
עורכי הדין במשרד עו"ד סולר קפלינסקי צברו ניסיון רב בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית ונשמח להעניק גם לך ייעוץ משפטי ללא התחייבות, כדי לברר האמנם גם במקרה שלך מדובר ברשלנות רפואית ואם כן, מה סיכויי התביעה ומהי הדרך המשפטית הטובה והנכונה ביותר להמשיך.